...המשך מעמוד הקודם

 מכתב יג

ב"ה ז"ך אדר ב' תשמ"ט לפ"ק פה לונדאן יצ"ו

שפעת שלומים יערה ממרומים ושפע ברכה והצלחה וכט"ס אל כבוד הרה"ג אב בי"ד דק"ק פעדעראשייון באנגליה כש"ת מוה"ר ליכטינשטיין שליט"א.

אחדשה"ט כיאות, הנני בזה לאשר רשום בכתב אמת, בנוגע לשחיטה בעמידה בהפען האמריקאית.

א) כשדיברתי עם הרב הראשי האשכנזי בישראל, הרב אברהם שפירא שי', כשהיה כאן בבורנמעטס עלה אסיפת רבנים מאיירופה, אמר לי על הטלפון, שהוא מתנגד בתוקף לכל איזהו שינויים שרוצים להנהיג כאן באופן השחיטה. בפרט שהמדינה תתערב בעניני דת. וכן אמר לי אותן הדברים כשביקרתי אצלו בבית.

ב) הרה"ג ווי מירו"ם, אמר לי שצריכין ללחום בכל עוז שלא לשנות כלום באופן השחיטה וגם בפען. שזה יכול לגרום להרבה מכשולות. וגם נתן לי תודה עבור קונטרסי שחיטה בעמידה.

ג) האדמו"ר מוויזניץ שליט"א אמר לי שאסור לוותר ולעשות שום פשרות עם הממשלה אפילו משהו לשנות מדרכי השחיטה ממה שנהגו עד עכשיו.

ד) הרה"ג א.ד. הורביץ שליט"א לפנים רב בשטראסבורג, וחבר הביד"ץ די"ם כתב לי מכתב לקונטרסי הנ"ל דעתו שהוא מתנגד להפען הנ"ל.

ה) הרה"ג ר"מ בראנסדורפער שליט"א חבר ביד"ץ מירו"ם אמר לי שהוא מתנגד להפען הנ"ל ואמר לי שאני יכול לפרסם זה בשמו.

ו) ואחד מגדולי הפוסקים בב"ב הרה"ג מהרש"ו שליט"א אמר למהרז"ף שאם ח"ו ירצו להנהיג זה בישראל ילחום כארי נגד זה הפען.

ז) הרה"ג א"י ליכטינשטיין שליט"א כתב אלי שהוא מתנגד להענין הנ"ל. (גם הרב וואזנער אמר לי על קונטרסי שחיטה בעמידה שהקונטרס מדבר בעד עצמו ואין צריך הכמה).

ח) הרה"ג הרב אליישיב שליט"א אמר אלי כמה פעמים בתמיה רבתי בקול גדול שאינו מבין כלל בארה"ב איך קיבלו זה הדרך לשחוט בהפען הנ"ל.

ט) שמעתי מפי רב ת"ח גדול בארה"ב שהגאון ר' אהרן קטלער ז"ל צעק על ר"א ס', שאיך מלאו לבו להסכים לזה הפען. אך כאן באנגליה המצב גרוע עוד יותר. ראשית ששום אדם לא יודע בבירור איזה פען הממשלה רוצה לבחור, והם בעצמם עוד לא יודעים בבירור, וכמה פעמים דיברתי עם הרב ד' ש"י שאיך אפשר בכלל ליתן פסק על שאלה שלא יודעים כלל בפרטיות עצם השאלה איזה מכונה הם רוצים, ואי אפשר לדמות מילתא להפען האמריקאית. ושינוי מה שנראה משהו, השינוי יגרום בין שחיטה כשירה לחניקה ועוד חששות.

י) הרה"ג הרב מ' שטרנבוך שליט"א (שהוא יש לו שחיטה משלו בדרום אפריקה) כתב תשובה שהוא מתנגד להפען האמריקאית, בכאן בכדתיה.

י"א) הרה"ג הרב א' האלפרין שליט"א כתב מכתב להמינסטריום שהוא מתנגד להפען האמריקאית, (והוא מעמודי התווך והפריזידענט של כדתיה) .

י"ב) הרה"ג א' שליזינגער שליט"א, מתנגד.

י"ג) קהלת סאטמער הרה"ג נ"י מייזילס שליט"א מתנגד.

י"ד) הרב מטשאבא ז"ל אמר לי כמה פעמים שהוא מתנגד.

ט"ו) הדיין מבאבאוו שי', הרב הרה"ג שטרנבוך מבאבאוו.

ט"ז) הרה"ג ז' פלדמן שליט"א מקהלת 96 מתנגד.

י"ז) הרה"ג א"ד דונער שליט"א.

י"ח) הרה"ג מ' שנעהבאלג שליט"א ממנשסטר שיש לו שחיטה משלו ומתנגד בכל תוקף.

י"ט) וגם אני ביררתי טעמי ונימוקיי באר היטב  בקונטרסי שחיטה בעמידה. וחוץ מזה ששמעתי מגדולי הדור שהיו שביעי רצון בתוכם גם הגאון מהורד"ס שליט"א מבריסק בירו"ם.

וגם השוחטים המומחים החרדים לדבר ה' הן בפה והן בארץ ישראל (ופרסמתי הקונטרס הזה לגדולי הפוסקים בפה וגם בארה"ק, ולא קיבלתי עוד שום הערה שאינני צודק באי צדקתה דבקים, ואדרבה יבוא א' ויברר הדברים בכתב מתוך ספרי הלכה, וכו' ושתיקה כהודאה דמיא.

כ') וגם דעת מעכ"ת דעת תורה שמתנגד לזה.

וכל מי שאינו משוחד יראה האמת לאמיתו, והסכנה הגדולה בכלל שמרפחת ח"ו עלינו אם נסכים שהממשלה תתערב בענינים עדינים של עיקרי הדת,

וכבר הורה זקן זקן הרבנים וגדולי הפוסקים מהדור שעבר הרב ר"א וואלקין ז"ל בספרו שבשום אופן לא נניח להממשלה להתערב בענייני הדת.

אך אין זה תימה שהשטן וכל הפמליא שלו מוסרים נפשם לעוור העינים כדי להכשיל העם במאכלות אסורות ואפילו בדבר קל, כי מן הקל יבוא לכבד כדרכו של השטן, ושחיטה הקדושה זהו יסוד הדת והאומה קיומה בכלל, כמו שביארתי זה היטב בקונטרסי בשבילי השחיטה, ודרוש לשחיטה.

ובזה אברכו שיהי' רצון שיצליח במעשה ידיו ויחזק ויגבה לבו בעבודתו הקודש, ולבסוף בודאי זכות הרבים יסייע אותו וזכות במצוה הקדושה, ותוה"ק יגינו עליו ואל יתפעל מפני המלעיגים ואבני נגף אשר זורקים עליו וכו' וכו' שהם יתבטלו בע"ה כקש נדף וכו'.

ידידו מוקירו דושו"ט בלו"נח הכותב בכאב לב.

שמחה בונם ליבערמאן

 

מכתב יד

ב"ה, מוצש"ק ג' אדר תשמ"ח לפ"ק לונדאן יצ"ו

אל כבוד הרבנים הדיינים המופלגים דבי"דצ כדתי' ובראשם הראב"ד זקן ההוראה הרב הגאון המופלג כש"ת מהו"ר ח"ה פדווא שליט"א

אחדשה"ט באה"ר. כאשר קשה עלי הכתיבה כי מי אני לבוא עד הלום, אך כאשר עוררונו רבים, וגם רבני כדתיה לבוא רשום בכתב אמת, הנני עושה שליחותם ואדון לפניכם בקרקע ואתי הסליחה, כי ממש אי אפשר להאמין איך השטן וחילותיו מוסרים נפשם להכשיל ח"ו לכל בית ישראל באכילת נבילות וטריפות ח"ו תחת חותם כשר.

והדבר לפלא כי היה ידוע בכל העולם שהרב מטעם, היה בלי טעם וריח אצלה חרדים, ומי השגיח כלל על דבריו, מכל שכן בנוגע לכשרות או לפסוק הלכות, לא העיז אפילו להערב, וזה היה רב מטעם הממשלה.

וכאן אצלינו באנגליה אולי הדבר עוד יותר גרוע, כי הוא מייצג קהלות שרובם אינם שומרי תורה ומצות, ואפילו שבת אינם שומרים ר"ל, וכו' וכו'.

ובענין חמור כשחיטה מיסודי הדת ועיקר, הכירו אפילו רבני מזרחי באשכנז, ושאר הגדולים,  דשם שאין רשאין לעשות החלטות בעצמם רק לפנות אל גדולי ישראל חכמי פולין וליטא.

וכן פסק הגאון רח"ע גרודזענסקי זצ"ל וז"ל בא"ד:  ובפרט שזה ענין הנוגע לכלל ישראל בכל תפוצות הגולה, אשר בכל המדינות ימצאו משטינים ומקטרגים לבקש עלילות (ושם) ענין זה נוגע לכלל ישראל לא לאשכנז לבד, וגם באשכנז הלא ראוי שיתועדו יחד בענין חמור כזה עם הרבנים מהקהלות הנפרדות. עכ"ד.

ולא יאומן כי יסופר שכאן עשה הכל על דעת עצמו מבלי דעת, כי ידוע שאין הרב מטעם כלל בגדר תלמיד חכם, ואינו כלל בגדר הלכה, לפסוק או אפילו להתערב בעניני הלכה, אך כשהיה בבי"ד שלו דיין הגון ורצה להנהיג תיקונים (זה כמה שנים מקודם) אז צעק עליו הר"מ מוויפט ז"ל והשתיק אותו, אך עכשיו כשנטע אשירות אצל המזבח (סנהדרין ז':) שמתנענין לרוח היום והזמן, בקעה מצא לפרוץ גדרן של ראשונים. והם הסכימו עמו וגם מה שמסרו להממשלה בשם כל היהודים הזיקו הרבה.

וגם אמרו להשוחטים שאפשר לשחוט בהולכה והבאה אחת. וידם היתה במעל הזה, ולא רצו אפילו לעשות פגישה בין השוחטים לבין הרב מטעם, או עם הבי"ד שלהם, ומגמתם היתה לעשות הכל בחשאי, ואח"כ יטענו שכבר איחר המועד, ובדיעבד ובשעת הדחק יחפשו היתרים ויטענו אל החרדים, כיון שלא מיחו בידם.

זאת אומרת שהסכימו לכל התיקונים (וגם היום אומרים כל "שכדתיה" הסכימה לכל התיקונים, וידעו מזה, שהרב מטעם שלח טופס התיקונים לידם ולא מיחו).

ובזכותם וזכות הרבים, שהראב"ד שליט"א (בעל חשב האפוד) עשה לי שליח לדבר עם הראב"ד דירו"ש וכן ביקשו ממני השו"בים דבי"ד, לישאל חוו"ד. והלכתי אליו ומסרתי לו העתק מהגזירה, והיה ממש שבור, ואמר לי שזה גזירה על השחיטה, וצריכין ללחום, וגם בארה"ב היה להם ללחום כי ישנן מכשולות רבים, (כי גם בהפען החדש אין דעתו נוחה כלל) ות"ל כי התעוררו רבים מהחרדים, ושומר ישראל עזר לנו, שהרבנים המובהקים פוסקי הדור באו בכתב רשום, ודבריהם הברור מיללו ששחיה כזו בהולכה והבאה אחת ותחת לחץ ופיקוח הגויים יש חשש נבילות וטריפות ח"ו, ושלא לשנות מהל' שחיטה ומנהגיה כמאז, ות"ל שדבריהם עשו רושם לשבור זרוע רשע, ומתביישים עכשיו ואומרים שמעולם לא התירו וכו', וצריכין להתאמץ וללחום בעד שלא לשנות כלום, ולא להיות מודה במקצת. וכבר הבטיחו לנו חז"ל גזירה עבידא דבטלה, עבידא אם עובדים במס"נ לבטלה, אז עבידא דבטלה.

ובפרט עצם הגזירה היא עלבון לתורתינו הקדושה, שתוה"ק ח"ו מצוותיה אינם מתאימים לצער בע"ח, וכאשר נלחום בעד עלבון תורתינו אז בודאי ירחם ה' עלינו וכמאמר רחב"ת (בע"ז י"ח.) מי שמבקש עלבונה של ס"ת הוא יבקש עלבוני.

והדבר נפלא איך השטן מעוור העינים, ומי כמוכם יודע האמת יותר, הלא בתחילה כשיצאה הגזירה ונתפרסמה, קול ענות שמענו (כברש"י ז"ל, קול חרופין וגדופין המענין את נפש שומען, כשנאמרין לו) כלומר שהרב מטעם הודה בפה מלא להשר על הגזירות והבטיח לו שמצדו יראה להשתתף פעולה עמו אתו לעזור לו להוציאן מכח אל הפועל. ומיד יצא הרה"ג ר' י"צ דינר שליט"א במחאחה נגדו וכל זה נתפרסם בעתון, שכ"ת דיבר עמו שחק עמכם בלך ושוב עוד עשר ימים ועוד עשר ימים ועוד ג' ימים כדרכו של בלעם ב'"לינו פה הלילה", וגם הבי"ד שלו לא הרגישו אפילו צורך לתרץ עצמם, או לתרץ רבם, ואחר שהתחילו לשמוע שהתחיל קצת רעש במחנה לא שבו עוד מדרכם, ורק אחר לחץ בא במענה בפיו שיש לו הבטחה מהשר (ורק על דבר אחד מהחמשה עשר סעיפים) והזהיר שאסור לפרסם דבר זה, וגם איים עלינו שאם נתחיל לעשות בכלל פרסום מענין גזירות השחיטה אז נקלקל הכל וכו'.

והנה ראשית אף אם אמת בפירוש היה לו הבטחה, מה שווה הבטחה משר אשר פיהם דבר שווא, ובפרט נגד מה שכבר כתוב בכתב, ובאמת קודם הרעש הגדול שנעשה והגיעו המכתבים החריפים מהרבנים דארה"ק ונתפרסמו, איני יודע אם היה מקבל אתכם כלל, ועכשיו הוא כבר התחיל לשנות טעמו, כאשר אמר להרב ג' לופיאן שי', האם אתה חושב שאני הייתי אוכל מבשר כזה.

ובכן התמיה יותר גדולה, איך גנב דעת הצבור לומר שהכל בסדר ותודה רבה להשר? ולדונו לכף זכות צריכין לומר שבאמת בעצמו לא ידע והשיג חומר הענינים, עד היכן הדברים מגיעים, והאשירות שבנה אצל המזבח, הם נענעו לו בראש, וסמך עליהם. ורק עכשיו, כבר שינה מדתו, ואמר לכם, שמוכן להגיש להשר נייר עם שינויים, אך תנאי התנה, "שהפען" אי אפשר לשנות, ואף לדבר מזה.

וצריכין לירד לתוך מצבו, אם אפשר לו כלל לעשות דבר כזה, כיון שהפה שהתיר, והודה להם, איך הוא יכול לבוא לפניהם לומר טעיתי, ודבריכם לא מקובלים אצל הצבור, כיון שכבר אמר להם, ששאל דעת של רבנים מומחים, היותר טובים, והם הסכימו עמו? ומה ערבות יש לכם שבאמת הוא יגיש הצעות חדשות לשר החקלאות, החקלאות. אם לא תתנו בפירוש, שאחד מכם ילך עמו להשר. ואם לאו הרי בזה גופא נראה שתואנה הוא מבקש, שבלאו הכי, מהו איכפת לו, להביא אתו עוד יהודי, האם הוא מתבייש לילך עמכם. האם לאחר כל זה, היה איש עסקים נתן לו אלפיים שטרלינג, על הבטחותיו, ואולי יקח ההצעות שלכם, וישליכם לאשפה, (כבדהו וחשדהו).

אך גם בעיקר שיטתו שאסור לדבר מזה בפומבי ומכל שכן לכתוב בעתון וכו' אני חוכך למאד אם זה דעת תורה, וצריכה לפנים ולפני ולפנים, להביאה לפני גדולי הדור, דלפי דבריו אסור לדבר ולכתוב נגד מחללי שבת בישראל, שהדבר מרגיש להחופשים, ויוצאים למלחמה, ומה היה בפלניה, אף שהיו שונאי ישראל ורצו בכל כחם, לבטל השחיטה, ובכל זה, העתונים היו כותבים, ובגמרא, לא מצינו כלל שיטה כזו, רק בר"ה לכו והפגינו, וכן בכל תע"צ שעשו לבטל גזירותה אם לא ידעו מזה השונאי ישראל, ולא מצינו כלל עצה זו, של שתיקה, לישב בחיבוק ידים, ולבלום הפה, ובאסתר שק ואפר יצע לרבים אף שלאסתר היתה קשרים במלכות וגם למרדכי לא חששו שירגיזו להמן.

ות"ל שאנו חיים במדינה דמוקרטית, שהדיבור חפשי, ואולי למד מאנשי הכנסיה הכומרים, שאצלם הכל בשתיקה, ואסור לדבר ולהתווכח בפומבי, אבל אצלינו אדרבה, ואם קורט אמת בדבריו, אמאי לא צוה להמינסטערס שלו שידברו בביהכ"נ שלו לבאר לעולם חומר הגזירה ושצריכין להשתדל לבוטלה ולבקש רחמים, והרי גם להשוחטים שלו לא רצה לדבר, ולשיטתו ממש אין לדבר סוף ואמאי הדפיסו בהעתון דברי הר"צ ד. שליט"א ורק למר ל. יש רשות הכתיבה לכתוב, ולא לשאר בני אדם יש צנזור מה לפרסם ומה לא.

ואפילו לפרסם דעת גדולי התורה מתייראים לפרסמם, וכנראה יש לחץ פוליטי מצדו, וזה לכאורה שורש פורה ראש ולענה. ולא באתי רק להעיר אזנכם שמץ מנהו עד היכן אנחנו מונחים כפופים תחת צפרני הסטרא אחרא, תחת מסווה של מי יודע. (אולי אני טועה אבקש סליחה, אבל כדאי לחשוש) וכיון שההבטחה שלו שהבטיח לכם שאם תסכימו להפען החדשה אז יבטל שאר הגזירות, ועלתה בידו חרס, ולא השיג כלום, רק לתקן ח"ו שחיטה של נבילות וכו' וא"כ הלא תראו ברור שמה שויתרתם לא השגתם כלום, ויותר טוב היה אם לא הייתם מוותרים כלום, וא"כ עכשיו למה תוותרו וגם בדרך משא ומתן אם מבקשים הרבה אפשר אח"כ לוותר קצת, מה שאין כן אם תסכימו מקודם, בפרט שהשליח אינו איש אמונים ומשלנו, ואצלו "הפען" החדשה אולי גם למצוה יחשב, ויתפאר אח"כ בזה שהוא תיקן זה.

ולעניות דעתי גם אפשר לבטל, אם נשתדל קצת, ולא נסמוך על ידי אחרים, ומחויב אני לגלות לכם, שת"ל הביקור שלנו, אצל השר של אגריקלטער. היתה הצלחה לשבור נעלי ברזל. והגם שמי שיודע האמת לאמתו, ולב מלכים ושרים ביד ד', וגם מי יסמוך על הבטחותיהם, ולכן אמרתי לחבירי שלא יגלו להצבור שום דבר מה שהבטחו לנו, כדי שלא תסכמו עלינו וגם שלדעתנו צריכים עוד להשתדל וכל המרבה הרי זה משובח, אבל כפי מה שמומחים, יודע לכת המיניסטריום, אומרים.

א) עצם הדבר שהסכימו לקבל והזמינו גוש אחר שאינו תחת חסותו של הרב מטעם, זה בעצם הכרה מהשר, שיודע שהוא צריך לחשוב עצמו עם שאר היהודים החרדים.

ב) אם היה עושה זה רק כדי להפיס דעתנו, היה מעכב אותנו רק כחצי שעה או שעה אחת בלבד, לא שעתיים ורבע (או מחצה) וגם שהיה לו עוד כמה אנשים.

ג) וגם שהוא בעצמו ישב וניהל משא ומתן רחב עמנו וגם כתב לעצמו פרטים.

ד) וגם הזמין אותנו לפגישה אחרת, ובינתים מתנהל משא ומתן מכתבים זה לכאורה סימן טוב. אך מה שצריכין להשגיח הרבה (ואולי גם להזהיר אותם) שמבני פריצי עמנו לא יתערבו לקלקל מה שכבר השגנו ולהשמיץ אותנו בפניהם ויאמרו שעיקר הקהלות החרדות הם כדתיה, והוא כבר מדבר בשמכם.

והאמת ניתן להגיד כי השר נתפעל למאד, כי הוא היה תחת הרושם ההשפעה שהתיקונים החדשים, הם במלוא ההסכמה של כל הצבור החרדי, והם גם מאה אחוז כפי ההלכה.

וכנראה שעד שבאנו אליהם לא היה שום איש שידברו אליו שהתיקונים הם נגד הלכות שחיטה.

(אקצר שאקוה שר' ח.ק. שי' מסר לכם יותר מפרטים, ואנחנו מקוים להשיג מהשר מכתב להודות בכתב למה שהסכים לשנות, ואז נודיע לכם בע"ה) שגם לנוסח איך לנסח כמה סעיפים שאלו לנו:

ובעיקר הפען החדשה.

באמת אינני יודע איך היה בארה"ב, אם שאלו מתחילה לרבנים או כמה מדינאיים פוליטיים, הסכימו תחילה עם הממשלה ואח"כ לאחר שהסכימו באו לשאול, ולא הי' אז לרבים ברירה אחרת.

אינני יודע אם זה אינו גורם יותר צער בע"ח (וכבר ראינו כמה בהמות שנחנקו קודם שחיטה הן במתיחת הצוואר, או בשבירת המפרקת).

בכלל אינני יודע אם יש לנו ידיעה די מספקת מעצם טובה של "הפען". וגם בארה"ב אומרים שמשתמשים רק בפען מיוחדת, וכאן השר לא אישר אפילו איזהו פען הוא רוצה, ולאיזהו יסכים למעשה.

לענ"ד השוחטים אינם רבנים, ואין להם סמכות וקבלה רק על הלכות שחיטה, ומעשה השחיטה, והשחזת הסכין ובדיקתה, לא יותר. וגם אין להם נסיון כלל בהפען החדשה כמה בעיות חדשות נולדו שם. אשר לישא וליתן עמהם. אבל ליתן פסק צריך רק מומחה בהלכות שחיטה. (גם לא כל השוחטים הם המומחים הגדולים ואומני יד היותר טובים, ביניהם ישנם גם שוחטים רגילים שרק יכולים לשחוט בדיעבד. לא כיוונתי בדיעבד להלכה ח"ו, כמו בכל אומנות סופרים ומוהלים וכדומה).

כיון שאם מותחין קצת יותר מדאי הצוואר חונקין הבהמה או משברין המפרקת, או כשנותנים "הקלאמם" על הפה לא יכולה לנשום, וזה הכל נעשה על ידי נכרי, וראשית השוחט טרוד עם סכינו בידו, וגם לדעתי אין לו סמכות על זה וגם עד היום אין זה חובתו כלל להיות האחראי ומשגיח איך הנכרי מותח הצוואר, ולבודקו, וממש במשהו יותר יכולים לחנקה או להטריפה.

ואיך עושים בארה"ב איני יודע, אבל כל הסידור שם שונה לגמרי כי יש שם צוות של רבנים ובודקי סכינים, ומשגיחים רבים, וגם בארץ ישראל כן בשחיטות הגדולות. ומה נעשה בפה אנגליה שרק בלונדון יש שני בתי מטבחיים מהבי"ד, וגם מכדתי'ה. ומנשסטר, גייטסהעד ליווערפול סקוטלנד, ועוד, ומחוץ ללונדון שם השוחט הוא הכל, ודי לצרה שהוא ממונה על דברים הרגילים שלמד לשחוט. ואם יקבעו רק לשחוט במקומות הגדולים בעיירות. יגרמו שמשפחות הרבה יאבדו פרנסתם שגם זה צריכין ליקח בחשבון וגם בכל ערי איירופה ידרשו לשחוט בהפען הזאת ויסמכו על כדתי' ולא ידעו שכאן הכל נסכם ע"י לחץ וכפיה וערמות. וחוץ מזה שמכל אלה הוצאות הנוספות יעלה מחיר הבשר, ויגרום שהרבה נשים יקנו ח"ו בשר טריפה האם בכלל אפשר למצוא אנשים מומחים כאלו, וגם לשוחטים יש חוסר בכל העולם כולו. ובפרט מומחים רבים היודעים בענינים אלו והם בעלי סמכא.

גם צ"ע כיון שהשוחט אינו מורגל כלל בשחיטה זו בהפען החדשה, ואם המורגל כבר כ' שנים לשחוט בדרך זה ונעשה לו טבע שני, דעת הבעל מנחת אלעזר שאין לו כלל קבלה שחיטה על זה, וצריך קבלה אחרת. (ואולי אצל המומחים הכי טובים יכולים להתרגל מהר, אבל הזקנים מה יעשו) וגם כיון שלכתחילה בודאי טוב לשחוט מלמעלה למטה כמבואר (בש"ך ס"ו סק"ח ותב"ש, וכמקובל אצלינו עד היום) ויש כאן חששות נוספות בעיקר ענין הפען החדשה, ולמעשה באר"י לא מתירים לשחוט בה, וגם בכאן לא הסכימו לא הבי"ד וגם הכדתיה והג' מהר"ש בוימגרטין ז"ל חשש בענין שבירת מפרקת, ממילא זה אינו כלל חומרא בלי טעם, או חומרא שהנהיגו בטעות, וא"כ הלא כאן איקבע המנהג שלא להשתמש באותה הפען, ולא גרע משאר מנהגים אם נהגו כך הרי זה בגדר נדר, ואיני יודע אם אחד שנוסע מכאן או מאר"י לארה"ב אם מותר לו לאכול שם בשר כיון שצריך לנהוג כחומרי המקום שיצא משם. וגם בעיקר צריכין לברר אם ישנן קהלות או קבוצות שמקפידין ולא אוכלין בשר מהפען החדשה.

וגם שעת הדחק כשעת דיעבד דמי כתב הבעל מנחת אלעזר שזה רק במקרה אבל לא להנהיג דבר בתדירות, ואתי הסליחה שבאתי בכלל לכתוב למע"כ אך כאשר ביקשו ממני גם מביד"צ שלכם לכן שלוחא דרחמנא אני, ותסלחו לי.

והשי"ת יעזור שיתהפך הכל לששון ולשמחה, ולישועה כללית במהרה בימינו אמן.

דושה"ט באה"ר מוקירכם ומכבדכם.

שמחה בונם ליעברמאן

 

 

 

 

 

מכתב טו

ב"ה, יום א' לס' הבדלו מתוך העדה הזאת וגו' תשמ"ט לפ"ק, פה לונדאן יצ"ו

שפעת שלומים וכט"ס אל כבוד הרה"ג וכו' וכו' כש"ת מהו"ר ח"ה פאדווא שליט"א הראב"ד לק"ק כדתיה התא"ק"ה בלונדאן.

אחדשה"ט כראוי למעכ"ה. אף שמסרתי למעכת"ה ע"י הטלפון בשם ג' אנשים נאמנים מה שכתבו בהעתון מעאט זשורנאל" שאך ורק בהולכה והבאה אחת זהו האופן היחידי השחיטה הכשירה מוגבלת, ושגם בבת אחת יהיה נצרך לחתוך השני וורידים ועוד שני עורקי הדם. ומעכת"ה אמר לי שרוצה בעצמו לראות בעיניו מה שכתוב שם, ואף שמילתא דעבידא לגלויי לא משקרי בהו אינשי, ובפרט מפי אנשים נאמנים, הייתי שבע רצון בצד מה, שבטח יזהר מעכת"ה שלא יתן אזן קשבת, ואומן לאותן אנשים שמוליכים את מעכת"ה ולכל הצבור שולל, ומרמים אותם בהבטחות שוא ושקר, לכן השתדלתי סמוך לש"ק שימסרו העתון למעכת"ה, שבעיניו יראה ויבין הדברים וחומר המצב ורוע הגזירה, וכיון שכ' כבר ראה בעיניו להיכן הדברים מגיעים רחמנא ליצלן. כל הצבור מקוים שיחגור עוז לצאת למלחמה השערה להגן על השחיטה הכשירה, כמו שהבטיח מעכת"ה בעצמו שעל זה לא יסכים בשום אופן, וכבר באו הרבנים הגאונים גדולי הפוסקים על החתום:

 הרה"ג רי"י וייס ז"ל,

ויבלח"ט הביד"צ דעדה החרדית,

וחתומים הרה"ג פריינד, פישר, הורביץ שיחיו לאיט"א,

והרה"ג דב"ב הרב לנדוי שליט"א (שהוא מתמחה היטב בשחיטה שהוא נמצא כמה פעמים בשבוע כל היום בביתה טבחים,

וידידו הרה"ג ואזנר, שליט"א,

והרה"ג א"י ליכטינשטיין שיחיו שהוא למדן ות"ח מופלג ורב בבית המטבחיים אשר מתמחה היטב בהלכות שחיטה וטריפות ונמצא כל העת בבית המטבחיים.

ואין חכם כבעל הנסיון, והם יודעים היטב המציאות ולפעמים יותר מגדולי הרבנים בפרט שבימינו כמה רבנים אפילו הגדולים וגם יכול להיות ראב"ד ולא מתמחה היטב לידע ולהבין את אשר שלפניו במציאות מעשה השחיטה.

ומי לנו גדול מרב שאמר (בסנהדרין ה':) שי"ח חדשים גדלתי אצל רועה בהמה לידע איזה מום קבוע ואיזה מום עובר: והלשון גדלתי משמע שהיה ממש שם יום ולילה, ולא סמך עצמו על בקור להיות נכנס ויוצא.

ומה נעני אנן ובלב העברי האריך הרבה ומראה לנו עובדות ומעשיות שהיו שכמה מהגדולים לא הבחינו היטב בהרגשת הסכין, והפלתי מעיד בעצמו שלעת זקנתו אף שהיה לו עוד הרגשה טובה לא סמך על עצמו בבדיקת הסכין, יעו"ש. וכולם הג' הנ"ל אומרים בפה אחד, ששחיטה כזאת יש בה חשש נבילות וטריפות ח"ו ועוד מדגישים ואומרים שלא תהיה תחת לחץ השלטון. ומפקח שלהם. ובפרט שעכשיו הוסיפו עוד בחומר עונש גדול 400 פונט, ושלשה חדשים מאסר, או בשניהם, וגם שיקחו ממנו הרשיון,

שומו שמים לשמוע דברים כאלו נחקקים בחק לשפוט השוחט כמו איזה פושע בזוי לאוסרו במאסר. עבור מה?

עבור שהוא יר"ש ושומר מצות ה'.

ונוסף לזה שצריך לשחוט כל שני הוורידין, ועוד שני עורקי הדם "יוגעלער וויינס" אשר בדברי עם שו"ב אחד מהיותר זריזים ומומחים בדבר ואומן יד נפלא, והודה לי שאינו יודע כלל איפה הם מונחים, ובמציאותם. ואח"כ שאל להאינספקטור איפה הם והלך ממני בפחי נפש שלא ידע כלל איפה הם מונחים, ואם ישיב אמריו להשליחים שמינה, ונתן הרשאה מליאה להמנהיג של אונייטער סינאגוגעס. וסמך עלייהו שהם יהיה הנציגים שלנו להממשלה. לדבר גם בשם הכדתיה (כך הם טוענים שהכל מה שעושים לא דבר וחצי דבר מבלי הסכמתו המליאה), אני בטוח, שכדרכם יבטיחו לו הבטחות שוא ושקר ודברי בדויים, והתל יהתלו בנו באמת, בדברי הבל אשר גם לתינוק אי אפשר לייצר ולספר מעשיות והבטחות כאלו, וכבר נכווה מעכת"ה ברתחי רותחין. זה כבר יותר מי"ח חדשים שהמנהיג שלהם הבטיח להרה"ג רי"צ ד. שי' שבעוד ג' ימים ישנה החוק בהולכה והבאה אחת ואח"כ אמר עוד חמשה ימים. ומה באמת קרה אף שקשה להאמין שבן אדם אפילו במילי דעלמא יתנהג כך, אבל העובדות מדברים בעד עצמם.

כבר אמר החכם מכל אדם מקצה רגלים שותה שולח דברים ביד כסיל, וכחומץ לשינים, וכעשן לעינים כן העצל לשולחיו, ועוד היום המנהיג וכן נטיעותיו שנטע אצלה מזבח, שמתנועעים לרוח היום, ולפי רוח הממשלה והקהלה שלהם, מחציפים בעזות פנים ומצח, להתפאר שאף לפי החק האחרון הכל בסדר על צד היותר טוב, (ור"ב אמר לאחד בערש"ק הכל עצה"יוט והשובי"ם ישחטו ביותר זריזות וטוב להם,) ויותר טוב לסמוך על משענת קנה רצוץ מלסמוך על דבריהם בפרט שבאמת הם הם הגורמים שהבאישו ריחנו בעיני הממשלה למסור חרב בידם להרגינו, ובנין ילדים סתירה, שא' מנטיעותיו שדיבר בשם כל הצבור כולו גם בשמו. שהשחיטה בישראל היא אך באופן הנ"ל (כל זה כתוב ונדפס בספר של הממשלה מי היה המדבר ומה שדיבר) ותפסוהו בלשונו בפח, ואין קטיגור נעשה סניגור, וכיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד בפני הממשלה טעיתי, שכבודם יותר חשוב מכל הצבור ושמירת דיני כשרות וכו' וכו', אחרת לפחות היו משתדלים שהממשלה ישמע לקול צעקת החרדים, אשר התנגדו בכל תוקף לכל הסעיפים, ולא להבאיש את ריחם בגאוותם שהם הם שאפשר לסמוך על כזביהם הבדויות. והגזירה נוגע גם לעופות. שזהו ג"כ על אי זהירותם בדבריהם, ואמרו להממשלה שהשחיטה בעופות חותך בבת אחת את כל הוורידים, ומה קרה שהממשלה שלחו אינספקטור לבודקם, ומצאו ששבעים אחוז מהעופות הנשחטות לא נשחטו כהלכה (יש תח"י העתק מהמכתב ומה שענה לו שלא היה יודע בעצמו מה להשיב ודחה אותו שצריך לעיין בדבר היטב) וחורץ מזה לדון עליהם אם הם יראי שמים באמת, וכמה ידיעתם בהלכה ובזהירות וחומר הדברים, מקלם יגיד להם, והעיקר שאנו סומכים על אנשים בלתי אחראים כלל, וכצחוק בעיניהם, רחמנא ליצלן.

וממש הזמן קצר שאומרים שעוד קודם סוכות רוצים להנהיג הגזירה הנראה ח"ו, ואולי היה טוב שיתאחדו כל החרדים, וגם הפעדערעשיון והספרדים, ולדבר בקול אחד קול גדול להשתדל בפני ממשלה שיבטלו ויסירו כליל את רועה הגזירה. וטוב שמעכת"ה ידע שהראב"ד החדש של הפערדעראשיון הוא יר"ש ומתמחה היטב ובקי ורגיל בהלכות שחיטה, ויודע גם להעמיד סכין וכו' וכו'. ושאלתי וחקרתי בהיותי בירו"ם ושמעי טוב וגם הג' ר"מ הלברשטאם שליט"א שיבח אותו למאד ואמר לי שהיה לו שימוש גם אצלו. וממש נס שבא עוד כח חזק עבורינו וצריכים לנצל את זה, בעד הגנת השחיטה.

וכאשר שמעתי שכבודו התאונן מה שהרבה אנשים מתערבים בהגנת השחיטה, ושם הרב ש. שליט"א הזכיר לטובה. אני מודה מאה אחוז בהערה שלו, שבאמת החובה היה מוטלת על רבני כדתיה ומנהגיה, ראשית שהם הם הערבים בעד הכשרות, ונוטלים משכורת מהקהל עבור זה, והצבור סומך עלייהו, ומכבדים להם בכיבודים, ובתקותם שהם יציגו את כל הצבור וללחום בעדם.

אבל לדאבונינו כל הצבור היה מאוכזב למאד. ואני בעצמי הייתי ג' פעמים אצל מעכת"ה ועוררתי אותו שידבר לפני הרבנים לעורר הצבור כולו במצב שצריכין להשתדל הרבה, וגם לעשות יום תפלה לכל הפחות כמבואר בר"מ ז"ל בתעניות פ"ב הל' ג', ובמ"מ שם שזה קאי על גזירת השחיטה.

ובמקום לעורר העם. בא המנהיג שלהם בשיטה חדשה לסמוך רק עליו, וכל הרוצה לדבר משתקין אותו, וגם להעתונות הניחו צנזורה, כדי שהעולם לא ידעו האמת, ואף שכל החרדים רצו לאסוף כאחד ולטכס עצה, הניחו פחים ומכשולים בדרכם, לחסום פיהם ודעתם, לבלי ח"ו לגלות החוץ, והדבר עוד היום לפלא גדולה בעיני ואולי גם מעצת השטן, שהרי כל הצבור החרדי יש להם על פי דין הזכות להחמיר על עצמם ולמאן לסמוך על קולות. ואם אינם נביאים בני נביאים המה והם מרגישים היטב מה שלפניהם, אף אם מתחילה הגזירה היתה מעוטפת בלבוש וטלית של תכלת על ראשיהם של המנהיג של קהלתם ואנשי בריתו, שעיקר מגמתם להשתרר על הצבור גם בכח וחוזק הממשלה (כמו שהתחילו עוד בשנת תרפ"ד) ואיש כמוני היה בוחר לישב בגיהנם עם החרדים מלישב בג"ע עמהם ועם המונם.

ואני בעצמי שאלתי ממעכת"ה אם לילך להמינסטער לדבר ולהשתדל ובירך אותי שאצליח.

סוף דבר גם בענין הכלוב אשאל שאלה קטנה ואדון בקרקע איך לפסוק שאלה שאנחנו לא יודעים בדיוק המכונה שישר בעיני השר, ראשית הם אומרים בפירוש שהבהמה צריכה לעמוד על רגליה בקרקע ממש, וזה לא כמו בארה"ב, ושנית, איך יודעים המשענת למתוח הצואר הבהמה מה שיבחר השר, וגם בארה"ב שמעתי בעצמי מפי הרה"ג ווייס ז"ל שקלקלו השחיטה שם. ות"ח גדול ומדקדק שהיה שם בבית המטבחים בקהלה עזב משרתו מפני זה שלא היה שבע רצון מאופן השחיטה, ובמשהו ממש, במכונה אלקטרונית יכולים להחריב עולמות, ולחנק בהמה, או לשבור המפרקת, או לגרום עיקור ע"י מתיחת הצואר כמבואר בפוסקים.

גם שמעתי שבארה"ב שינו השחיטה לשחוט בשכיבה והעמידו כלוב אחר, וזו ראיה גדולה שלא היו שביעי רצון מהמכונה הנ"ל, וכבר הארכתי באריכות בקונטרסי שחיטה בעמידה שבטח מעכת"ה ראה אותו.

ובזה אסיים ואבקש סליחה שאני מתערב במקום גדולים, ובטח יסלח לי והעיקר שהגזירה תבטל, כהבטחת חז"ל גזירה עבידא דבטלה, ואני מוסיף עבידא אם עושים ולא ישנים שנת תרדמה שהשטן ועצלות מפילים תרדימה, וייאוש, או שאר איומים שמביאים מהרסיך ומחריביך בצביעות ושקרים ופחדים שמטילים עלינו בטח ה' יעזור.

וזכות המצוה הגדולה וזכות הרבים תגן עלינו כיר"א העלוב מצפה לביטול הגזירה.

שמחה בונם ליברמן

 

 

מכתב טז

ב"ה, יום ג' לסדר ל"ת כל נבילה גו' תשמ"ט לפ"ק

אל כבוד רו"מ הרב..

אח"ד מבוא השלום. אף שאוי לי אם אומר אוי לי אם לא אומר, ויותר טובה השתיקה עבורי, אך כדי שלא לדבר מאחורי גביו החלטתי שעת גם לדבר. להגיד לו מה שבלבי. ראשית עלי להודות לו שסו"ס הסכים וגמר בדעתו שא"א לקבוע חק שצריכין לשחוט רק בהולכה והבאה אחת, וגם שהנוסח מהממשלה לא טוב וכל השחיטה בסכנה ח"ו (שהמובן מאגרות אחרונות אפשר להיות רק הולכה אחת או בהבאה) ולפעמים אפילו בכמה מיני עופות א"א לשחוט רק בהולכה והבאה אחת, על זה מגיע לכם תודה, שקשה לאדם לשנות דעתו ולהודות אל האמת, כי מתחילה היה דעתכם, שאפשר לשחוט כן. והחוק אינו מתנגד לדיני השחיטה, וזה קרוב כשנתיים שהשוחטים התאוננו בפני, וגם לקחתי מהם מכתב להרה"ג ר' י' ווייס זצ"ל, ואז הבאתי המכתבים כל דעת הגדולי הפוסקים בארץ שיש בה חשש נו"ט.

אך בענין שחיטה בעמידה בהכלוב האמריקאי, שמעתי משמו שאמר להשוחטים בעת שהיו עם הרב הראשי להתאוננן שא"א לשחוט לפי הוראות הממשלה. (ואז עדיין לא היה בדעת הרב הראשי, לכתוב לבקש מהממשלה שישנו דעתם, רק הבטיח להשובי"ם שהוא ישלם הקנס עבורם וכו') באותו מעמד רו"מ כבודו הגיד להם בשם הג' האדיר ר"ש אלישיב שליט"א, שלאחר שהסביר לו שבכל ארה"ב משתמשים כולם בכלוב הזה, וכולם אוכלים מבשר זה אז הסכים הרה"ג עם מע"כ. להלכה ולמעשה. שלכתחילה אפשר להשתמש בכלוב זה. אך כאשר אני חוכך מאד אם באמת זה דעתו דעת תורה, וטוב לידע האמת ואם זהו דעתו הלא טוב לפרסם דעתו ברבים.

ולכן בעצתי שיכתוב אליו ונראה מה תשובתו. אך אני רוצה לדעת ולראות אופן שאלתו, מהו שואל, ובכלל לא הבנתי על איזה פען שאל, הלא כ' בעצמו אמר ששם ישנם ג' סוגים ואחרים משתמשים רק במלקחיים זאת ולא באחרת. וגם כאן הלא הממשלה רוצה שהבהמה תעמד ברגליה על הקרקע. וטוב שידע המציאות, כי בשני בתי שחיטות גדולות לא משתמשים עוד בכלוב הזה בעמידה, רק לקחו כלוב מצרפת ששם הכל בסדר על צד היותר טוב, והבהמה מונחת בשכיבה. וגם משאר בחינות היא יותר טובה.

וגם בעתון של מוכרי הבשר באנגליה כותבים שהכלוב האמריקאי לא רוצים להשתמש עוד. וגם מטעם צער בעלי חיים היא יותר טובה. ובטח כבודו יודע, שהקהילת מנשסטר שהם הקהילה היורת גדולה אחר לונדאן באנגליה, כתבו להממשלה שהם מתנגדים לכלוב האמריקאי, וגם מחזיקי הדת במנשסטר שיש להם שחיטה, כתבו גם כן להממשלה כנ"ל, והרב ליכטינשטיין שי' מהפעדערשיון (בע"כ צריך להודות שהוא מומחה בשחיטה ויכול לשאול להגאון רבי מ. הלברשטאם שליט"א מיורו"ם שגם כ' שמעתי שהיה לו שימוש אצלו, ויגיד לו אודותיו).

הראב"ד ג"כ מתנגד. ומן כדתיה, כמעט כל הרבנים והקהילות שלהם הג' ר"ה הלפרן, סאטמר, באבוב, עץ חיים, וויזניץ, הרה"ג דונר, הרה"ג שליזענגער שי' כתבו להממשלה שהם מתנגדים להכלוב האמריקאי, וגם מהספרדים הרה"ג טולידנו דרש בהאסיפה מדוע לא הולכים לצרפת לראות הכלוב שמה. ובכל אירופה משתמשים בכלוב הזה, ובארה"ק לא מניחים להשתמש בכלוב האמריקאי אף בבשר שמביאים מחוץ לאחר. וגם הגאון האדיר הרב ווייס זצ"ל אמר לי שקלקלו כל השחיטה בארה"ב.

ובכלל שאלה גדולה יש לשאול וכי מאמריקה[1] אנו רוצים ללמוד כשרות, שידוע שהכל תחת יד הקצבים מוכרי הבשר ע"פ הרוב וכמה מעשיות שהיה שם עם חלב וכו' וכמה מהחרדים לא אוכלים כלל בשר בהמה שם. והמופת היותר גדול שעכשיו שינו שני בתי מטבחיים גדולים לשחוט בשכיבה כדרך התורה המסורה. וגם שמעתי שבקנדה אירע שהשוחט לא היה מוכן לשחיטה והיו צריכין לחכות עליו ובינתיים פתחו הכלוב להוציא הבהמה, ולא יכלה עוד לילך על רגליה. וכל נסיעתו שנסע לארה"ב לראות שמה הכלוב, לאחר שכבר הסכים עם הממשלה על הכלוב הזה, ואדם נוגע ונגוע מנגיעותיו לשנות דעתו, ממה שכבר הסכים, ואולי זה היה רק כסות עינים, ובבחינת עבדין בישין בתר דעבדין מתמלכין בב"ב ששלחו הרומיים להורדוס ואם זיינך עלך ספרך כאן. והי' צריך לו להניח בתוך הכלוב כמה בהמות לעשר דקות ואולי יותר ואח"כ יניחנה לצאת ויבדוק האם לא אירע לה כלום במתיחת הצוואר במלקחיים, או בכללה עודנה חיה. ולא נחנקה עוד. או שנשבר המפרקת.

ולדעתי בקצת מסירות להמצוה הגדולה של שחיטה והידורה, אפשר לפעול אצל הממשלה שתסכים להכלוב הצרפתי, ואקוה שיחגור חרבו לפעול בה, ויהיה זכות הרבים תלוי בו, ויש קונה עולמו בשעה אחת, אם ישכח כרגע כל החשבונות מפוליטיים, וימסור עצמו לזה, וישכח הרבה עוזרים, ומן השמים יסייעו בידו[2]. ולפלא גדול בעיני שאחר פגישת השוחטים עמו בעוד שבדעתכם היה עוד רחוק מלכתוב אל הממשלה, (והשוחטים אז יצאו בפחי נפש, ודיברתי עם כל השלשה שובי"ם שהיו שם) אז עלה על הבימה בש"ק[3] ודרש דרוש לפני הרבים שהכל בסדר גמור, והשוחטים יצאו שביעי רצון,

אשאל שאלה קטנה למה לכ' לדרוש דברים כאלה בביהכ"נ בש"ק דברים במילתא דעבידי לגלויי דלא משקרי בהו אינשי, ומכש"כ בשבת שאפילו ע"ה אימת שבת עליו. והכל למען להתעות הצבור שלא ידעו מהנעשה, מה מרויח בזה? וגם הוגד לי מאחד מה"בארד אף דעפוטיעס" שכ' אמר לו בראשונה זה כארבע שנים בערך, שכ' לא יסכים בשום אופן לכלוב האמרקאי. וטוב לו לידע שהחרדים והיראים יש לו חוש הריח טוב, וגם החופשים הודו אח"כ בעת התחלת ההשכלה שהם ראו הנולד, ורוח טהרה יש בהם להחיש ולהרגיש אם זה באמת בניגוד לרצון תוה"ק ובניגוד להלכה.

ואסיים בעיקר הדברים שלא ישגיח על כלום, וישכח כל הפוליטיקין, וגם את עצמו ישכח לרגע, וימסור עצמו להצלת והגנת השחיטה בהידורה, אז בטח שכרו יהי' הרבה מאד.

מנאי שמחה בונם ליברמן

 

מכתב יז

ב"ה יום ה'לסדר (ברוך) אשר יקום ד"ת הזאת, בירושלמי ואפי' היה צדיק גמור במעשיו, והיה יכול להחזיק התורה ביד הרשעים המבטלים אותה כו'. תשמ"ט לפ"ק.

שפעת שלומים ממרומים וכוח"ט וכט"ס

א"כ האי גברא רבא זקן ויושב בישיבה וכו' הרה"ג מוה"ר ח' פדוואה שליט"א ראב"ד דהת"קהח.

אחדש"הט כראוי, וברכת מז"ט לרגלי אירוסי הנכד, אדברה נא הפעם בזמן נעילה ממש, מגזירת השחיטה החופף על החרדים וכל בנ"י, אולי יש עוד תקוה.

בזמן הרחמים והתעוררות הנפש, יחגור עוז במתניו להשגיח השחיטה הק' שהיא מעיקרי הדת (כל' הרא"ש ז"ל) תשאר בטהרתה המליאה. ולא לסמוך על בני אדם היושבים בחושך[4], שכבודם ותפארתם, ולהחניף לשרי הממשלה, יותר חשוב בעיניהם מכל השחיטה, ואין אימון בם, בנים משחיתים, מתעים העולם, ופיהם דבר שוא, פטומי מילי בעלמא, ולמעשה כנראה שאם היינו עומדים בדעתינו דעת תורה שלא נכוף תחת לחצים שונים, אז היו הכל באים לעזרתינו, וגם מלאך רע היה עונה אמן בע"כ והיה אפשר לדחות בקל את כל הגזירה. כי המלכות הם של חסד וגם כלפי כל העולם אינם רוצים לאסור השחיטה, אך כיון שבאו שם פרצי עמינו וחיללוה, להתפשר עמהם בדברים עירוניים של הלכות שחיטה לוותר עליהם, ולהוסיף שהם מדברים בשם כל ישראל אפילו אותן המהדרים ובשם כבודו ועדתו דברו וגם עכשיו בשעה זוקץ המכריע שהיא עוד בידי מעכת"ה. וכל הרבנים גם משאר הקהילות יעמדו לימינו לסעדו. חוץ מהקהילתו שבטח יודע שכמעט כולם לא מסכימים לפשרות ולויתורים, מפני הכבוד כי רואים שמעכת"ה התעקש בדבר, ואין רואה יותר חובה לעצמו. ואף שקשה עלי הכתיבה להיות פוג ונפגם, ולבזות עצמי לבא לפניו, ובפרט בדברים שהחובה ואחריות המליאה מוטלת עליו ועל כתיפיו, וכאשר אינני רוצה שח"ו יבכו עליו החרדים, לכן באתי עד הלום. ואולי הפעם יבדוק במאזני שכלו ודעתו וישקול הדברים היטב בעוד מועד.

כל העת תמהתי וכי מאמריקע אנו רוצים ליקח מוסר והנהגה בכשרות, שהכל יודעים שכל השחיטה תחת יד הקצבים עמלק ממש לא שותפו^[5]. והשו"ב מושכרים אצלם וגם הרבנים והמשגיחים.

וכבודו יודע אם זה בסדר, או כנגד הדין ממש ממש, וגם מה היה עם חלב?

ומי יודע עוד דברים שלא נתגלו בפומבי, או שכיסו אותן מיראה או מאהבת הכסף הנכסף. ומה היה קודם שהביאו הכלוב הסינסינטי, היה עוד יותר הרבה גרוע. ששחיטה תלויה[6], שגויים החזיקו הראש באויר בניגוע וכו' וכו' אשר היה דבר מכוער בעיני הגויים ונגד צער בעלי חיים. וגם מעיקר הדין וכו' וכו' אינני מאמין שהגדולים דשם אכלו בכלל בשר בקר. אני יודע אפי' בע"ב חשובים שאינם אוכלים.

אומרים בשוק שמכת"ה דעתו להתיר אפי' לכתחילה אותו הכלוב בעמידה אפי' שהבהמה תעמוד על רגליה בקרקע, ומסתמך על התבו"ש. ואין ספק אצלי שהתבו"ש, שמדבר באופן הרגיל שהיו קושרים רגלי הבהמה כמבואר ביו"ד סי' נ"ח.

וחוץ מזה ראיתי מכתב מליבאויץ שמעולם לא הרשו את זה, וגם שבמציאות אי אפשר לשחוט. והאות והמבחן היותר טובה וגדולה. ששם בארה"ב מתחילים לשנות לכלוב הצרפתי (שהשחיטה היא בשכיבה, והרבה יותר טובה בכל המובנים הן מצד הדין והן מצד צער בעלי חיים) והנה מעכת"ה מסמתך על דעת התבו"ש (ואף שאין דעתי מסמכת וכבר הארכתי בקונטרסי שחיטה בעמידה, שהראיתי לפני זקני גדולי הדור והסכימו עמי) אבל כבר כתב הריב"ש בסי' תצ"ט שכמה חכמים ובקיאים בחדרי תורה, ובדיני טריפות, ואינם יודעים לבדוק מפני שלא הורגלו בזה. ואני מתיירא יותר ורב תבואות בכח השור, וגם המכונה החשמלית, אשר רק עכשיו שמעתי עוד הפעם ממומחה במכוניות הללו. בארצות הברית. ודבריו שבתחלת ו' חדשים יהיו בעיות גדולות[7] למאד, איך להעמיד המכונה וכו', ואח"כ ישנם שלשה מיני מלקחיים המגביהים הראש ומותחים הצואר שכל השלשה ישנם מעלות שונות אבל הצד השוה שבהן שיש בהן מגרעות חסרונות ודרכן להזיק. וגם השלחן שלמטה מהכרס לסומכה ולהגביהה, דוחק בבשר וגורם מתיכות, וגם פועל בנשימת הבהמה לקצר. ומי יודע אם זה וזה גורם בטח מתיחת הצואר במכונית אלקטרונית גורם לפעול בנשימתה וגם מלמטה מעל הכרס. ולכל הפחות היינו צריכים לעשות בדיקה טובה וישרה עם מומחים לאותו דבר אינשענירים, וגם וועטעראנים, ולהעמיד הבהמה כעשר דקות ואח"כ שתצא ולבודקה אם היא עוד בחיים או מסוכנת וכו' וכו', וכן לעשות לכל הפחות בעשר בהמות.

אבל לדון על פי שמועה רחוקה. ובפרט משלוחים שמנוגעים בדעתם, ועינים להם ולא יראו האמת הצרוף מפני שכבר הסכימו וקיימו וקבלו עליהם, ואין זה לפי כבודם לחזור מדעתם (כאשר הן המה שהסכימו לשחוט רק בהולכה והבאה אחת, ולחתוך גם הוורידים ושאר עורקי הדם). ואין ספק אצלי כיון שכבר היום נתברר שהמכונה האמריקאית מגרעות יש בה שגורם צער להבהמה, בקרוב יעמדו חברת הצער בעלי חיים וידרשו לבטלה. וגם מעכת"ה יראה בעצמו ויוכח, השימוש בהמכונה הזאת, אם למעשה אפשר לפעול בה וכמה טריפות ושאלות יצאו בה או שנהיו מוכרחים לבלום פינו שהפה שהתיר אין שוב יכול לאסור, וכך יהי' ח"ו ברשות ורשת הסט"א[8] ותחת צפרניו ואז יהי ממש שעת הדחק והפ"מ גדול.

ומי יודע אם לא יהי ממש חשש נו"ט ממש. (בששה חדשים הראשונים בטח יהיה כן, וכאן אין בקר לרוב כמו בארה"ב[9] ששם אין כ"כ לחץ שהקצב לוקח הכל, שהוא א"י.

ומצאתי לנחוץ להזהירו על זה מקודם.

שמעתי שהרב מטעם שסמך עליו הלך בעצמו אל שר החקלאות, ומי יודע מה עשה שם, והחשוד לאותו דבר אינו נאמן, וגם שמעתי שביקר אצל מעכת"ה ואף שאינני מאמין שלאחר כל זה שוב יתן אימון בו וימסור עניני הקהילה לידו.

ובזה יצאתי ידי חובתי להזהירו ולהביא לפניו מה ששמעתי ואולי גם מעכת"ה יודע מזה אתי הסליחה.

ואסיים בכי טוב, ובטח זכות המצוה הגדולה תגן עליו להשווע בכט"ס ומעכת"ה יודע שהחרדים שיראתם קודמת לחכמתם הבטלנים ואולי אינם הלומדים הגדולים הם הם שיש להם חוש הריח טוב ורוח טהרה יש בהם ומזלייהו חזו התוצאות, אשר גם הלמדן אינו משיגם.

בכוח"ט ידידו דושו"ט בלונ"ח.

שמחה בונם ליברמן

 



 

מכתב כב

אלחנן בהר"ר דוד ז"ל היילפערין

מרדומשילא-קאשוי, רב ור"מ בלונדון נ.וו.

יום ג' פ' תצוה, ט' אדר א', תשמ"ט לפ"ק, פה לונדון יצ"ו.

מע"כ ידידנו הנגיד המופלג וכו' וכו'

מו"ה משה רייכמן שליט"א

אחר דרישת שלומו הטוב.

אנחנו חתומי מטה, מבקשים ליפגש עם מע"כ בימים הקרובים בענין חשוב מאוד הנוגע לדתוה"ק [לא ענין כספי]. ויודיענו נא תשובתו בהקדם האפשרי.

כותבים וחותמים ברגשי כבוד והוקרה.

אלחנן הלפרין

נתן יוסף מייזלעס

רב דקהל יטב לב דלונדון, סאטמאר

מנחם מנדל שנייבלאג

אב"ד דק"ק מחזיקי הדת דק"ק מאנטשעסטער

אליקים שלעזינגר

ישראל דוב ליכטנשטיין

ראב"ד פעדעריישאן

אברהם שטרנבוך

באבוב לאנדאן

זאב הלוי פעלדמן

רב דקהל עץ תורה עץ חיים

שרגא פייביש שנייבאלג

בן ציון בלום

דומ"צ דק"ק באבוב לונדון יצ"ו

נ.ב. מכתב זה נשלח לר' משה רייכמאן, ולא נתקבל שום תשובה ממנו.

 

 

מכתב כג

חנוך דוב פדווא

אב"ד דהתאחדות קהלות החרדים

ב"ה, ה' אלול תשכ"ב לפ"ק.

לכבוד ועד ביהכ"נ בית יוסף.

אחדשה"ט. יען רבים פונים אלי בשאלות והערות בעניני השגחת הכשרות הנני להודיע בזה שאין אני אחראי בעד שום השגחה כי לפי תקנת קהלתנו האחראי בעד ההשגחות הוא ועד הכשרות המאוחד הנקרא כדתיא וכל שאלה או הערה יש להפנות רק אל הועד הזה.

בברכת כתיבה וחתימה טובה,

חנוך דוב פדווא

 



 

 

מכתב כד

חנוך דוב פדווא

אב"ד דהתאחדות קהלות החרדים

ב"ה, יום ג' י"ז תמוז תש"ן לפ"ק.

הנני בזה להודיע להקהל הנכבד הי"ו שאנחנו עומדים בקשר עם הממשלה יר"ה ויש לנו הסכמה ברורה שהממשלה לא תתערב בעניני השחיטה עצמה, ותהי' השחיטה כמקובל אצלנו מדור דור עם כל ההידורים.

והדבר היחידי אשר הם רוצים ועל זה עומדים בתוקף שתהי' השחיטה כשהבהמה עומדת עם הראש קשור היטב, וכאשר דבר זה התירו רבותינו התבואות שור והפרי מגדים, ובדורנו התירו דבר זה באמעריקא מרנן רבנן שרי התורה הלא המה הגאון הקדוש מסאטמאר[10] ז"ל והגאון הצדיק ר' משה פיינשטיין ז"ל ואמרו שאין בזה שום פקפוק, הסכמנו גם אנו לזה. ויאכלו ענוים וישבעו

וע"ז באעה"ח

חנוך דוב פאדווא

ואם יש ביד מי שהוא דבר מה להעיר בזה, יבא אלי ואשמע את דבריו.

 

 



המשך בעמוד הבא...